#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יחיד שקיבל תענית 1) בלשון קבלת תענית 2) בלשון נדר 3) בלשון הריני נודר להתענות 4) בלשון הרי עלי להתענות, מה הדין אם אירע בשבת או יו&quot;ט וכו&#x27;?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-b9f4e5e9712c9b0d7a31a5f4a191c934daf5cc12.jpg"">"	סימן תקע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בערב יוה&quot;כ ור&quot;ח 2) בחנוכה ופורים?	"1) דינם כשבת ויו&quot;ט 2) המחבר סותם להחמיר דאפי&#x27; ימים אלו הוו כשבת ויו&quot;ט ואם קיבל בלשון נדר צריך התרה, ואח&quot;כ הביא דעת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דעשו חיזוק מדבריהם יותר משל תורה ואפי&#x27; בלשון נדר א&quot;צ התרה, ולמעשה פסק הרמ&quot;א כדעה ראשונה לחומרא דצריך התרה {וצ&quot;ב כפל לשון הרמ&quot;א}, אבל המחבר ביו&quot;ד (סי&#x27; רט&quot;ו סעי&#x27; ד&#x27;) פסק כהרמב&quot;ם, ועי&#x27; בש&quot;ך (שם) דרצה לחלק בין יום ראשון לכל ימיו למספר ימים מסויים, ע&quot;ש [ובדעת הרמב&quot;ם צ&quot;ב דהיאך עקרו דבר מן התורה בקום ועשה, עי&#x27; בב&quot;י (סי&#x27; תי&quot;ח) דתי&#x27; דבדבר הדומה יש להם כח, והרדב&quot;ז (ח&quot;ה סי&#x27; א&#x27;תס&quot;א) תי&#x27; דכיון דאפשר בשאלה קיל טפי ויש להם כח, וכעין זה מצינו בתוס&#x27; ברכות (כ&#x27; ע&quot;א) דנזיר אפשר בשאילה וקיל טפי ואמרינן דנדחה מפני כבוד הבריות (ר&quot;י באק)]"	סימן תקע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נדר להתענות סך ימים חוץ מימים טובים?	"חוה&quot;מ וערב יוה&quot;כ בכלל יו&quot;ט ונתמעטו מנדרו אבל חנוכה ופורים ור&quot;ח אינם בכלל יו&quot;ט והם בכלל נדרו וצריך להתיר נדרו להם (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27; - ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27; וס&quot;ק ח&#x27;), אבל אם אמר כשאמר חוץ מימים טובים דעתו היתה ג&quot;כ על ר&quot;ח וחנוכה ופורים נאמן דסתם נדרים להחמיר ופירושן להקל (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תקע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי גזירת ציבור?	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תי&quot;ח) דבדרך כלל אינו חל על שבת ויו&quot;ט ור&quot;ח, אולם בארץ ישראל אם התחילו קודם ר&quot;ח חל על ר&quot;ח ובזמנם היו מתענין בר&quot;ח והאידנא משלימין יום אחר אבל לגבי שבת ויו&quot;ט אין מתענין כלל"	סימן תקע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פירט בפירוש שהוא רוצה להתענות בשבת ויו&quot;ט?	אפ&quot;ה אינו חל אלא בלשון נדר ולא בקבלת תענית [כלומר, אין חילוק בין קבלה בפירוש לקבלה לכמה ימים ואירע בשבת ויו&quot;ט]	סימן תקע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשבע להתענות בשבת ויו&quot;ט?	"אם נשבע רק בשבת ויו&quot;ט הוי נשבע לבטל את המצוה ואינו חל אבל לוקה משום שבועת שוא [ועי&#x27; רע&quot;א דדן אם הוא איסור תענית או חיוב לאכול פת], ואם נשבע גם על שאר ימים חל משום איסור כולל וצריך להתיר שבועתו (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תקע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשבע להתענות 1) חנוכה ופורים 2) ר&quot;ח 3) ערב יוה&quot;כ?	"1) המחבר ס&quot;ל דכיון שאינן אלא מדרבנן השבועה חלה עליהם וצריך להתירה, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דלפי הרמב&quot;ם לעיל (סעי&#x27; א&#x27;) עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה ואינו חל [והתם כבר הכריע הרמ&quot;א להחמיר דצריך התרה] 2) המחבר ס&quot;ל דהאיסור תענית בה הוי רק איסור דרבנן וחלה בה השבועה, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דאפי&#x27; הרמב&quot;ם מודה כאן דלא עשו חיזוק דעכ&quot;פ הם עצמן מן התורה ואינן צריכים חיזוק, אולם כתב המחבר דהרמב&quot;ם עצמו ס&quot;ל דהאיסור תענית בה דאורייתא ואינה חלה כלל. להלכה, המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הכריע כהמחבר דהאיסור תענית בר&quot;ח הוא מדרבנן וכמ&quot;ש לקמן דאם התחילו אין מפסיקין לר&quot;ח וממילא צריך להתיר השבועה, וכן הוא דעת הגר&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) 3) המחבר ס&quot;ל דה&quot;נ האיסור תענית הוא רק מדרבנן והא דדרשינן דצריך לאכול היינו רק אסמכתא בעלמא, וה&quot;נ הרמב&quot;ם ס&quot;ל דהוא איסור דאורייתא, והכא הכריע המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) כהרמב&quot;ם דהוא איסור דאורייתא דמבואר בגמ&#x27; יומא (פ&quot;א ע&quot;ב) דהוא דרשה גמורה, וא&quot;כ א&quot;צ להתיר שבועתו, וכן משמע מטור (סי&#x27; תר&quot;ד) דהוא דין דאורייתא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) כתב דיש להתיר שבועתו לחוש לשיטת המחבר"	סימן תקע סעיף ג		
